עדאללה

מותת "עדאללה" – (צדק בערבית) – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

"הקרן לישראל חדשה" (המממנת העיקרית של העמותה) טוענת אמנם כי עמותה זו "מגינה על זכויות האדם בישראל" אך העמותה פועלת בלבדית וחד צדדית למען חתירה תחת אושיות הלאום היהודי בארץ ישראל בנצלה ובהשתמשה בדמוקרטיה הישראלית על מנה להחריבה מבפנים ובכך לקדם השתלטות פלסטינית כוללת על המרחב בין הנהר לים.

עדאללה הוא ארגון משפטנים שבחלקם הגדול הוכשרו לנושא זכויות האדם ולאנטי לאומיות ישראלית-יהודית על ידי "הקרו החדשה לישראל" במרכזי שיטנה אקדמים כנגד ישראל באירופה וארה"ב. העמותה מתפקדת כחוד החנית של המגזר הערבי בזירה המשפטית אשר נועד להביא לרפורמות מקיפות, פרו-פלסתיניות, בחברה הישראלית באמצעות הגשת עשרות תביעות לבג"צ כחלק מלחץ מתמיד של הקרן בנתיב עוקף הממשלה המסורתי, הוא בית המשפט העליון.

אותו ארגון "עדאללה" מפרסם דוחו"ת בינלאומיים במרווחי זמן קצובים המכפישים את מדינת ישראל בעולם בקוראו להגן על הערבים מ"פשעי המלחמה" של ישראל, ממדיניות "האפרטהייד" וה"אפליה" שלה, מ"פשעים כנגד האנושות", מן "הכיבוש הבילתי חוקי" ועוד.

אחד מבוגרי תוכנית המשפטנים הינו מוחמד דחלה אשר מתפקד כמנכ"ל ארגון עדאללה ואחד מחברי וועדת ההיגוי של תוכנית המשפטנים.

נסבר את האוזן אם נזכיר כי "עדאללה" שימשה במכשיר עיקרי בידי ח"כ עזמי בישארה למימון ואירגון פעולותיו אשר נימצאו מאוחר יותר כאנטי-ישראליות קיצוניות כך שמצא עצמו חייב להימלט מאימת החוק הישראלי למדינות המפרץ.

תקציבה של העמותה בסך כ- 900,000 דולר לשנה ניתרם במשותף על ידי "הקרן החדשה לישראל" ו"קרן פורד" בנוסף על ארגוני זכויות אדם גרמנים, אמריקנים וצרפתים.

דרישה לחקירת אי סדרים בפעילות העמותה על ידי רשם העמותות נידחתה על ידי העמותה שאף פצחה במסע בין-לאומי וישראלי כנגד הדרישה. העמותה הצליחה בכך, אברהם פורז ממפלגת 'שינוי' מנע למעשה כל חקירה וגנז הדרישה לכך (יסיק הקורא את שיסיק מהתנהלות זו).

התיחכום בתרומות מגיעה לגבהים חדשים (ראה ערך הון-שילטון) משניזכור כי "הקרן לישראל חדשה" תורמת גם למפעלים חברתיים לגיטימים המנוהלים בידי משרד הפנים כמו גם אלו של משרד החוץ הישראלים ואלו נימנעים לכן להתעמת עם פעולת הקרן הנימצאת בחלקה בתחום האפור ואף השחור של החוק.

זווית הראיה המאצילה גוון של שלמוני שוחד ברמה הממשלתית על מנת לשכך פעילות נגד רישמית ישראלית, אינה מופרכת כלל וכלל. בהחלט ניכרות כאן עיקבות פעילות וחיבור ההון והשלטון על מנת להשיג יתרונות פוליטים. הקרנות הניזכרות פועלות בברכת הממסד האמריקאי ובכך מאצילות על פעולת הקרנות תדמית של מגבית צדקה יהודית.

לדוגמא, "הקרן החדשה לישראל טורחת להזכיר בדוחו"ת המופצים לתורמים כי אירגון "עדאללה" "מגן על זכויות האדם בישראל". יש להניח כי באם היו התורמים היהודים מודעים לפעולותיה האמיתיות של הקרן בישראל לא היו שולפים ארנקיהם לטובתו של אירגון זה.

(תודה לאהרון רול)